הקשר בין המוח הרגשי לשינוי הרגלים
הקשר בין המוח הרגשי לשינוי הרגלים מאת שרון אייזן
האופן שבו המוח הרגשי שלנו מחווט הוא משמעותי לאופן שבו נחווה את החיים, לכן חשוב להכיר את המנגנונים הללו מקרוב. העולם/ היקום ישקף לנו בדיוק את אותם הדברים. סוג של מגנט עצומתי מסוגו.
היות והרגש הוא זה שגורם לנו לקבל החלטות, לשנות הרגלים, להתקשר לאנשים מסוימים כאלו או אחרים, היופי שניתן לשנות זאת בכל פרק זמן.
הקשר בין המוח הרגשי לשינוי הרגלים הינה הרצאה חווייתית, אינטראקטיבית שממחישה את האופן בו המוח הרגשי פועל וההשפעה שיש לו על הדבר שמוגדר בפי רבים הקשה ביותר. ההרגלים שלנו מעצבים את מי שאנחנו, משפיעים על התוצאות שאנו מקבלים ביום יום, ביניהם משקל גוף, בריאות, מצב כלכלי, מערכות יחסים, דימוי עצמי ועוד…
הדרך שבה נתנהל ביום יום בכל אחד מתחומי החיים מוגדר ע”י ההרגלים שאנו מציבים לעצמנו. והיות וזהו נושא משמעותי וחשוב לכל אדם, חשוב שנכיר אותו מאחורי הקלעים.
כדי להתמיד בשינוי, או הטמעת הרגל חדש שיקדם אותנו לעבר תוצאה רצויה נדרשות בשלב הראשוני 2 פעולות עיקריות:
- שחרור הרגל קודם מעכב (לדוגמא אכילה רגשית, עישון, חוסר פעילות גופנית וכדומה).
- אימוץ הרגל מקדם – שיבוצע בהתמדה מידי יום לאורך זמן. לדוגמא: אכילה בריאה ומודעת, פעילות גופנית בזמן קבוע מידי יום וכדומה).
כעת נשאלת השאלה: כיצד נוודא שהפעם השינוי הזה באמת קורה?
כאן נכנס לתמונה המוח הרגשי, על מנת להבין לעומק חשוב שנכיר כיצד הוא פועל.
מנגנון הפעולה של המוח הרגשי
המוח הרגשי מצוי במערכת הלימבית ולאיזורים נוספים במוח האדם ואחראי על הרגשות שאנו חווים. זהו למעשה מה שמכונה “מוח העתיק” ומתקשר למנגנון fight or flight. אך לא רק. המוח הרגשי כיום מחווט לחלקים שונים במוח מעבר למערכת הלימבית, קליפת המוח והאונה הימנית של המוח.
החלקים השונים מופעלים לפי הקשרים שונים, זוהי מערכת מידע סגורה וקבועה המכילה מידע רגשי המוטבע מילדות וממחזרת אותו כל הזמן. בספרם של גוזף לידוקס ומרטין ל. רוזמן נחשפים חלקים במוח שמראים באופן ברור את החיבור לרגשות. הם מצאו כי הרגשות שלנו משפיעות על האופן שבו אנו חושבים בדרך מאוד מובהקת שמשתקפת בפעולות ובתוצאות שלנו בחיי היום יום.
המוח הרגשי הינו קבוצה של מבנים מוחיים המעורבים ברגשות כמו: זכרון, פחד, תוקפנות ועונג. חשוב להבין כי למוח הרגשי יש השפעה מכרעת על התוצאות שאנו מקבלים בפן האישי והמקצועי, וניתן ליצור את השינוי בכל פרק זמן. חלק משמעותי בהבנה הוא לרדת לעובי הקורה ולהבין איך המוח הרגשי פועל, מה התפקידים שהוא ממלא בחיינו, וכיצד ניתן להגיע למצב שאנו רותמים אותו לתוצאות שלנו.
על מנת לרתום את המוח הרגשי לשינוי הרגלים חשוב שניישם את העקרונות הבאים:
אכילה רגשית – מקושרת למספר גורמים במוח הרגשי באופן הבא:
- טעם של בית – כשניחשף לגירוי קולינרי שיעורר בנו רגש שיפעיל חושים, דמיון, נלך על זה ולרוב לא נעמוד בפיתוי. יש כאן חיבור להיפוקמפוס המעורר זכרונות, למשל, כמה פעמים התעורר בכם חשק בלתי מוסבר למאכל מבית אמא, או משהו שנהגתם לאכול בילדותכם שמזכיר לכם טעם של בית שלא בהכרח טוב לבריאות שלכם.
- מאכל המקושר להנאה – יש כמובן חיבור לגרעין האקומנס – זהו למעשה מרכז ההנאה. אם נקשור את זה למתכון טעים, שוקולד, או מאכל עתיר קלוריות אשר יזוהה לנו עם הנאה, מיד נרצה לחוות גם את אותן תחושות הנאה היות וזו הנטיה הטבעית שלנו. (שחזור פעולות אשר גרמו לנו לאותה תחושת הנאה שוב ושוב המעוררת לנו רגש שגורם לנו להרגיש טוב באותו רגע) כאן בנקודה זו הטווח הארוך וההשלכות אינם מקבלים את אותה רמת התייחסות, והנטיה היא לצרוך את אותו מוצר/ מאכל על מנת לקבל את תחושת ההנאה (גם אם רגעית) הממלאת לנו צורך רגשי או במילים אחרות מתן מענה לצורך.
- פרסומות, מסרים, ושאר תבלינים – כמה פעמים היה בכם דחף לאכול משהו מתוק או מלוח או עתיר פחמימות למרות שאינכם רעבים? מחקרי דימות מראים כי מנגנוני הזיהוי למאפיין הרגשי בהבעות פנים או טון דיבור דומיננטיים להמיספרה הימנית גם בהקשר של הבעת רגשות באונה הימנית של המוח (הנוטה ליצירתיות ודמיון). אם הראה לדוגמא פרסומת שמעוררת לנו את החושים ומראה הבעת פנים וטון דיבור היוצרים גירוי בהקשר לאותו מוצר, נמצא חשק “לא מוסבר” לצרוך אותו. באותם פרסומות נוטים “לשתול” מסרים הפונים למוח הרגשי ולגרום לנו לתחושה שבצריכת המוצר נחוש הנאה, כיף, מלאי חיים וסיפוק רגשי (קחו לדוגמא את הפרסומות של קוקה קולה לאורך השנים שלא מדברת אתנו מוצרית אלא רגשית ומעוררת בנו חשק עז לצרוך את המוצר בשל הרגש שהפרסומת מעוררת בנו ומייצרת לנו את מה שאנו רוצים להרגיש.
- הרגלים בשעת לחץ/ מתח – יש לדוגמא כאלו שבשעת לחץ/ כעס נוטים לאכול יותר מהרגיל כדי למלא את המקום הזה (לא בהצלחה יתרה יש לומר) ויש כאלו שבשעות רגש אלו לא אוכלים כלל. (שימו לב שלרוב אנשים עם עודף משקל יאכלו בשעות אלו, ואילו רזים לא) זה טמון בהרגלים שלנו. וזה משפיע על המכלול. יש את מי שכשטוב להם לא אוכלים – לדוגמא כשמתאהבים או כשחווים תקופה טובה ויש כאלו שלא מפסיקים לאכול. זה מתקשר להיפוקמפוס המעורר זיכרון כלפי רגש או חוויה וגורם לנו להיתפס לאותו דפוס התנהגות שעשה שהקל עלינו
- גם אני רוצה – שימו לב שאצל ילדים הורמוני המראה הנמצאים בקליפת המוח יגרמו להם לבקש גלידה כאשר הם רואים בילד אחר הנמצא בסביבתם מלקק אחת להנאתו. (הורמונים הגורמים לנו להגיב לסביבתנו ולהזדהות איתה).
ההבנה כיצד המוח הרגשי מחווט ופועל משרת אותנו בכמה אופנים. על כך במאמר הבא.
- תרשים נוסחת שינוי ההרגל על פי המוח הרגשי – שלב 1
