עוצמת החשיבה החיובית
האופן שבו המוח הרגשי שלנו מחווט הוא משמעותי לאופן שבו נחווה את החיים
מאת שרון אייזן
האופן שבו המוח הרגשי שלנו מחווט הוא משמעותי לאופן שבו נחווה את החיים, לכן חשוב להכיר את המנגנונים הללו מקרוב. העולם/ היקום ישקף לנו בדיוק את אותם הדברים. סוג של מגנט עוצמתי מסוגו. היות שהרגש הוא זה שגורם לנו לקבל החלטות, להתקשר לאנשים מסויימים כאלו או אחרים, היופי שאפשר לשנות זאת הכול בפרק זמן.
ישנם קשרים במוח שמתחזקים על ידי מחשבות/ רגשות/ אמונות. ומתחזקים בכל פעם שיש אישוש לאותו הרגש שעולה בעקבות התנסויות אלו. יש שבו רצון לא מודע להחזיק באותם אישושים רגשיים כדי להיאחז במנגנוני “הגנה” שעוצרים אותנו מלפרוץ את אותם הפחדים. סוג של מערכת אבטחה כבדה שנשארת לאורך זמן גם אם איש אינו זקוק לה עוד.
יש אין ספור אנשים שפגשתי בסדנאות ושעברו תהליכים אישיים, שנתנו לארוע מהעבר להגביל אותם בהווה, וחיבלו לעצמם בחיים לא במודע. יצירת מעגלי תקיעות כאלו או אחרים שמנציחים את הבעיה ואף “מצדיקים אותה”. למשל: ידעתי שאסור לי לצאת שוב, ידעתי שאפגע. כל הגברים אותו דבר!” העניין מתחיל ונגמר בנו. לא מחוצה לנו, ככל שנבין את זה מהר, נוכל יותר “לרפא” את עצמנו ולתכנת את המוח הרגשי מחדש על ידי הבנה שחוויות העבר אין להן שום קשר עם העתיד. בכוחנו להתגרש מהסיפור ולהתחתן עם האמת.
זוהי בסך הכול התנסות וחוויה בזמן כדי לחוות שיעור וליצור תיקון על ידי למידה והפנמה. אם ניקח את הסיפור של דפנה לדוגמה: השיעור המשמעותי ביותר הוא – אני ראויה, וטובה מספיק. אני ראויה לטוב, לעבודה מספקת, למערכת יחסים בריאה ואוהבת, להערכה מילדי, מעצמי.חוויות העבר נועדו לשרת אותנו באמצעות למידה ליצירת חווית עתיד טובה ומתוקנת. הדרך היחידה לעשות זאת דרך קידוד רגשי חדש. שחרור כעסים על אנשים/ מצבים ואף על עצמנו. להיות בחמלה והוקרת תודה על השיעור שקיבלנו, לקבל החלטה שמפיקים מהשיעור הזה את המקסימום ולא מאפשרים לו לשחזר את עצמו שוב. (לא לזה הוא נועד).
על ידי זה שראינו מה אנחנו לא רוצים, עכשיו הרבה יותר קל להגדיר מה כןומה לא. הדיוק הזה יאפשר ויסייע לחמול את מה שהיה, ולהמשיך קדימה בלי להתמקד במה אנחנו לא רוצים אלא במה כן .
מה שאנו חווים במציאות החיצונית שלנו, היא השתקפות לאופן שבו אנו חווים את המציאות הפנימית שלנו ברגש, במחשבה ובאמונה. (שרון אייזן)
הטיית השליליות
מנגנון המוח הרגשי עובד בסנכרון עם מונח בפסיכולוגיה החיובית המכונה הטיית השליליות. עקרון זה אומר שהנטייה הטבעית של בני האדם היא להתמקד קודם כול בשלילי. יש אנשים שכל כך מורגלים לזה, עד שבאיזשהו שלב מתעלמים מהחיובי כמעט לחלוטין, או שלוקחים אותו כמובן מאליו ומקטינים את נוכחותו, ובכך מעצימים את הבעיה. ההתמקדות במה שאנחנו לא רוצים ממגנטת ומושכת עוד מדברים אלו. עלינו לשבור את הדפוס הזה ולהאדיר ולהתמקד בחיובי, אף שבאופן טבעי המוח הרגשי מנווט אחרת (ביחס של לערך 2 שליש ושליש לטובת השליליות) מכאן המונח הטיית השליליות.
מחקר שנעשה בתחום הטיית השליליות הציג בפני כיתה של סטודנטים דף חלק, עם נקודה שחורה קטנה עליו במרכז הדף, קטנה, ועם זו כזו שאפשר להבחין בה. שאלו את הסטודנטים מה הם רואים. כולם ללא יוצא מן הכלל השיבו – נקודה שחורה. אף לא אחד מהם לא התייחס לדף הלבן. כך גם בני האדם. ייתכן שהיה יום נפלא, ואז לקראת סוף היום משהו שלילי (ייתכן שהבוס צעק, או היה עימות עם בן הזוג) מיקוד המחשבה והרגש באופן טבעי ילך למה שלא היה טוב, לשלילי. היום הטוב שחווינו יהיה כאילו לא היה. בבחינת ביטול. הפסיכולוגיה החיובית עובדת על שינוי תפיסתי רגשי/ מחשבתי להוקיר את הדף הלבן, את היום הטוב שהיה, להחזיר את המיקוד לחיובי. ברגע שאנחנו מוקירים תודה, רואים את הדברים כמו שהם. לא טוב יותר, לא רע יותר אלא כמו שהם בדיוק.
באופן טבעי, ברגע שנחווה את הדברים מזווית אחרת, מהוקרת הטוב, הדברים הטובים פחות (שברוב המקרים הם לא יותר מאותה נקודה שחורה) לרוב האנשים יסתדרו באופן טוב בהרבה בהשוואה לכך אם המיקוד היה שלילי. משם נגזר הביטוי “עושה מזבוב פיל”.
זו אותה נקודה שחורה, שאנשים בתפיסה ובאופן שבו המוח הרגשי פועל באופן טבעי, למעשה מגיעה למצב שבו היא משחירה את כל הדף, ולא מאפשרת לצבע הלבן להשתקף דרכו. לתפיסה החיובית ולהוקרת תודה של כל אותם הדברים הטובים שנעלמו במחי יד. חשוב שנבין שזה לא אשמתנו – כך המוח הרגשי עובד ומחווט באופן טבעי. עם זאת, השליטה היא לחלוטין שלנו – האופן שבו אנחנו מפרשים את הסיטואציה היא בעלת חשיבות מכרעת לאופן שבו נרגיש ונגיב. עלינו לנתק את ההקשר הרגשי מאותה סיטואציה, לדוגמה במקום להאשים את הצד השני ולהיות בעמדת הקורבן (בגללו, בגללה, בגללם), להבין שהם שליחים שנועדו להאיר לנו חלקים הדורשים תיקון בחיינו.
כל עוד נשאר בצד המתקרבן, לא למדנו את השיעור. כדי לעלות לרמה הבאה, חשוב שנפעל ממקום שנושא באחריות: לבחור במודע את תפקיד היוצר, הבמאי, השחקן הראשי, שמגלם את תפקיד חייו בכך שהוא הופך לגרסה טובה יותר של עצמו, מבחירה. לשאת באחריות, ולהבין שאז באותה נקודה בחיינו, היינו במצב רגשי/ תודעתי אחר שנועד לעורר אותנו, להביא אותנו למקום שבו נהיה גרסה טובה יותר של עצמנו, ובכך נוכל לחוות ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות, ועל ידי שחרור הפחד ורגשות מעכבים – אנחנו נולדים מחדש ובוראים מציאות חדשה. ברוב הפעמים יהיה קשה לעשות שינוי כזה לבד. זה תהליך, ולעיתים מומלץ להיעזר באיש מקצוע שיסייע בנקודות האלו. עלינו לשנות פרדיגמות, עלינו לשנות את הקידוד הרגשי וזה לא תמיד זה פשוט, אך הכרחי כדי לאפשר לעצמנו התחלה חדשה באמת.
החיים לעיתים חזקים מאיתנו, לא תמיד יש לנו שליטה על מה שקורה, אך יש לנו שליטה מלאה על האופן שבו אנו מגיבים למצבים ולסיטואציות, וככל שנשחרר את דמות הקורבן מאתנו מהר יותר, כך נזכה לחיים מלאים, עשירים ומאושרים יותר.
חשוב להבין כי האופן שבו נחווה את המציאות, את החיים עצמם – זה מה שישתקף לנו כמראה במציאות החיצונית שלנו. השינוי היחיד שיכול להחזיק לאורך זמן, הוא שינוי מבפנים. אין קיצורי דרך, אין קסמים. ולא, זה לא בהכרח חייב לקחת זמן רב, לעיתים השינוי יכול להיות מהיר יחסית, אם עושים עבודת הכנה נכונה, ויש מודעת, מוכנות ורצון אמיתי וכנה לשינוי. זה אפשרי, נגיש וזמין לכל אדם
המוח הרגשי משרת תפקיד משמעותי בכך שבאמצעות הרגשות שאנו חווים שוב ושוב, הורמונים, התואמים למצב הרגשי, מופרשים לגופינו, ומשפיעים על התפקוד הפזיולוגי של הגוף. המשוואה של גוף-נפש מתייחסת בדיוק לזה – בריאות שלמה היא באחדות הגוף והנפש. בהיעדר עבודה פנימית, המערכת הרגשית, תוריד את המצב הפיזי של הגוף – את המצב הבריאות, וכך גם ההיפך, אדם שמצבו הרגשי נפלא, אך חווה את מכאובי הגוף – המערכת תשאף לאיזון. אם לא תהיה עבודה/ הטבה על הגוף, המצב הרגשי יושפע וירד. השאיפה שלנו היא לשמור על איזון לאורך זמן בין המערכות ולתחזק את הרגשי והפיזי ברמות אנרגיה גבוהה.